מאז ומתמיד הרגשתי שלא הגענו לעולם הזה רק בשביל לעבוד מאוד קשה על מנת לאפשר לעצמנו איכות חיים גשמית גבוהה. יש משהו מעבר, ההרגשה הזו שבה וחזרה בכל עת כאשר טיילתי עם הגי'פ ימים בטבע וישנתי באוהל, אכלתי ושתיתי בשטח ופשוט נהנתי מנוף עוצר נשימה.
קרה לך פעם שעצרת במקום עם נוף וטבע מרהיבים ולרגע לא חשבת על כלום? שום מחשבות לא עברו במוחך, רק התחושה המדהימה הזו שממלאת אותך בכל הגוף. לרגע אין לך דאגות, מחשבות על מה יהיה ומה אעשה?
גם לי זה קרה בטיולים הללו, בנופים עוצרי הנשימה בישראל, שם הרגשתי מחוברת לתחושה אחרת. תחושה שלא מצאתי בחיי השגרה שלי. תהיתי לעצמי מדוע רק שם אני מצליחה להנות מהרגע, לחוש את השלווה הזו? ומכאן התחלתי לחקור את הנושא.
אימון יצירתי רוחני, עוסק במודעות ותשומת לב להכרה, מיינדפולנס (שעליו ארחיב כי הוא מאוד חשוב), בקבלת אי הוודאות בחיינו בהשלמה, היכולת למצוא משמעות, יעוד וערכים בחיינו שאינם חומריים כמו כסף וסטאטוס יוקרתי. איך לשלב בין רצונות הגוף לרצונות הרוח שלנו בצורה מאוזנת? הגוף שלנו מושך לצרכים מיידים וגשמיים אבל הרוח שלנו מכוונת אותנו לחיפוש אחר משמעות עמוקה.
תוך כדי המסע שלי, אני קוראת המון ספרים בנושא וחוקרת את התחושות שמופיעות הלוך ושוב, אשמח שתעברו איתי ביחד את המסע הזה,
נלמד ביחד על מיינדפולנס, איך מפתחים יצירתיות, איך הופכים להיות אנשים מסופקים ומאושרים, איך הופכים את תחושת הכאב וחוסר האונים ברגעים מסוימים לדבר מעצים ומלמד ולא לתחושות של כעס ורחמים עצמיים והאם זה בכלל אפשרי?
אלו נושאים ושאלות שאני מקווה למצוא להם תשובה במסע הזה. אשמח לשמוע מכם שאלות ופידבקים על הנושאים הללו