תחושת הריקנות מתעוררת כאשר אין מטרות משמעותיות בחיינו, ולעיתים רבות תחושת מצוקה מסוימת מובילה אותנו לעבר מסלול הגילוי העצמי וההתפתחות האישית. השגיאות הגדולות ביותר שלנו הן אלו שמזמנות אלינו את השיעורים החשובים ביותר בחיינו.
אני מניחה שהמסע הזה החל לפני הרבה שנים, לקראת השחרור הצבאי שלי לאחר כמה שנות קבע.
כבר שם עלו בי שאלות ותהיות האם אני עושה את הדבר הנכון?
אבן דרך נוספת הייתה לאחר שהכרתי את מתן, באחד מהריבים עם מתן לפני שנתיים במהלך הטיול שלנו הגעתי לנקודה בה שאלתי את עצמי אילו שינוי מעמיק עליי לעשות בחיי כדי לעלות על המסלול לצליחת הזוגיות שלנו
יצאתי לדרך ארוכה מאז ועד היום, מסע מתמשך גדוש בבחינת כל האמונות הבסיסיות שלי, המסננים דרכם אני רואה את העולם, המגבלות הרוחניות ששמתי לעצמי במהלך השנים, הפחדים שעולים ומציפים איתם אני מתמודדת והרצון לזרום עם אני השאפתנית שרוצה לטרוף את העולם ולסרוג את המארג הזה עם שלווה רוגע ושקט נפשי.
"פסגתו של הר אחד, היא רק מרגלותיו של הר אחר"
זו התחלה של מסע מרגש להחזיר לעצמי את העוצמה, האושר, המשמעות והחמלה.
אני ממליצה להכין קלסר יפה שילווה אותך לאורך הדרך, שם תתייקי את כל דפי העבודה, התרגילים והכתיבה. בנוסף אני ממליצה לך להכין לך יומן מסע שילווה אותך מדי יום לכתיבה חופשית (אפרט בהמשך) וכן מחברת תובנות
"במסלול חיינו, עלינו ללהטט בכמה כדורים שונים. אחדים מהכדורים, כמו הכדור המייצג את הקריירה, עשויים מגומי, אם נפיל אותם יש להם את היכולת לקפוץ ולהתרומם מחדש. אבל יש כדורים שעשויים מזכוכית – כך הוא כדור המשפחה אם מפילים אותו לעולם לא ישוב להתרומם" (רובין שארמה) ואני אוסיף על המשפט המקסים הזה שיש שגם כדור הבריאות עשוי מזכוכית ועלינו לזכור זאת מגיל צעיר.
למה בכלל לצאת למסע? אני רוצה לייצר לי חיים מלאי משמעות, חוויות יוצאות דופן, אני רוצה לעשות שינוי, להשאיר את חותמי בעולם, לעזור ולהשפיע על אנשים. הבנתי שבכדי לעשות את זה עליי למקד את הפוקוס שלי על החיים שאני רוצה לחיות, החיים קצרים ורובנו חיים אותם כאילו הזמן הוא בלתי נגמר.
אני רוצה להגשים את החלומות שלי גם אם חלקם מרגישים לי רחוקים או בלתי אפשריים, כל עוד אני מצליחה לדמיין אותם הם שלי והם אפשריים מאוד. ואני רוצה להתחיל עכשיו. גם את מרגישה כך? האם זה בוער בך? האם יש לך חלום או מטרה שאת חושבת עליו ללא הרף?
רגע לפני שנכנסתי לתהליך ישבתי עם עצמי לזקק ולדייק עבורי את התהליך, מה חשוב לי בחיים? מה חשוב לי להרגיש במסע הזה? מה אני רוצה להשיג ממנו? מה אני אוהבת בחיים שלי היום? לרשימה השאלות המלאה כדי לדייק לעצמכן את התהליך לחצו כאן – הורדת ה – PDF
- האם חייתי בחוכמה? לגלות את היופי והעומק בחיי
- האם אהבתי בכל מאודי? לאהוב כל רגע בחיי, בתחושה של השראה, יופי והרפתקאות.
- האם הענקתי שירות רב ערך? למי עזרתי, למי הענקתי, האם הפכתי להיות המנהיגה של חיי, האם חיי מלאי משמעות ונתינה?
אם היו מודיעים לך שיש לך 365 ימים לחיות, האם היית חיה את חייך באופן שבו את חיה היום? מה היית עושה אחרת? פתחי את מחברת התובנות ועני על השאלה במפורט, מה היית עושה אחרת? מהן החלומות שאת רוצה להגשים? מה חשוב לך? מה היית מחזקת?
בכולנו קיים הקול הזה שמכוון אותו, אני חושבת שבעבר התעלמתי ממנו לא מעט פעמים. אתן יודעות על מה אני מדברת? חלק יקראו לזה אינטואיציה, תחושת בטן, הקול הזה שיש לו את כל התשובות לשאלות הקשות שאנחנו מתמודדות איתם מדי יום. הדרך להעצים את הקול הזה הוא להתחיל להקשיב לו, אני מצאתי את עצמי מצליחה לשמוע אותו חזק כאשר אני לבד, יושבת עם הקפה של הבוקר במרפסת והציפורים מצייצות, השקט של הבוקר משתלט ואני שלווה ורגועה. ככל שאני מעצימה את הקול הזה אני מעצימה את עצמי.
במהלך המסע שלי אני פוגשת אנשים שנכנסים לחיי גם בעל כורחי, אלו סיטואציות אליהם אני נקלעת שמשקפות לי את הדברים שעליי לגלות בעצמי מחדש, רובין שארמה כתב בספרו שכל מי שנכנס לחיינו עושה זאת בדיוק ברגע שבו אני הכי זקוקה ללמוד את השיעור המסוים וכך אני מאמינה היום. כל שיעור כזה שיוצר טריגרים לרגשות טובים שעולים בי או רגשות קשים שעולים בי הם השיעור הגדול ביותר שלי, אני מזמינה אתכם לקרוא את השיעור שעברתי בנוגע לאגו שלי בעקבות סיטואציה קשה עם קולגה שלי לעבודה. שיעורים כאלו מזדמנים לחיי בכל יום ומאפשרים לי לגלות ולעבוד על עצמי כדי להיות הגרסא הטובה ביותר שלי.
בזכות השיעורים הללו אני לומדת כל יום מחדש להכיר את עצמי טוב יותר, את האמונות שבהן אני מחזיקה ,המגבלות, המחסומים והאירועים שמחזיקים אותי במקום, שיוצרים אצלי תחושת תקיעות ואותם אני לומדת לשחרר או ליצור מחדש באמצעות ה-NLP. לדוגמא, אם אני מאמינה שאני לא מסוגלת להיות אמפטית לסביבה, אמונה שבמשך שנים החזקתי בה כלפי עצמי ולא תואמת את מה שהסביבה שלי מרגישה ממני. את האמונה הזו כלפי עצמי אני לומדת לשחרר וליצור מחדש אמונה חדשה "אני יכולה להיות אמפטית וחומלת לסביבה ולעצמי" , "אני עושה זאת על ידי כך…. וכך…"
אני בעצם לומדת ל"תכנת את המחשבות והאמונות שלי מחדש". זה רלוונטי לכל תחום בחיינו, אם יש לי אמונה "שכסף זה לא חשוב בחיים" כי אני מקשרת את זה לכך שאנשים עשירים כנראה "מלכלכים את הידיים או עובדים שעות על גבי שעות והאמת היא שכסף זה אמצעי מדהים ליצירת חופש פעולה להיות כל מי שאני רוצה אז למה בעצם אני מרגישה כך לגבי כסף? זה גם אמונה שאני עובדת על לשחרר אותה. הרבה כסף זה לא אומר שאני חומרית, לא אומר שאני מושחתת, הוא גם לא אומר שאני צריכה לעבוד מאוד קשה ולוותר על שאר התחומים בחיי אבל ככה חינכו אותנו. האמת היא שאם עובדים נכון לפי מטרות אפשר להיות בעל כסף ואמצעים ולעשות איתו טוב! לתרום, לקדם יוזמות, ליצור חיים טובים לאנשים סביבי ולעצמי. הכל קשור באמונות שגדלנו לתוכם.
אז בעיני התשובה היא כן, ברור שהיא תעבור! ישנן תקופות שאנחנו כבר לא מאמינים לחלומות הגדולים שהיו לנו, אנחנו כבר לא מאמינים שנוכל להגשים אותם, אנחנו לא יודעים מהן המטרות שלנו. התשובה מדוע זה קורה קשורה לפחד.
היכולת לדעת שאני יכולה להגשים את כל מה שאני רוצה טומנת בתוך אחריות גדולה מאוד שגיליתי שמפחידה אותי, הפחד הזה מייצר אצלי חוסר ביטחון, חוסר אמונה בעצמי, אני יודעת שיש בי עוצמה ובאותה הנשימה אני מכחישה את זה, אני מחבלת בלי הרף בפוטנציאל העצום שיש לי , אני בורחת מבלי לשים לב מהזדמנויות מדהימות שיכולות להוביל אותי להישגים מרשימים.
למה בעצם הפחד הזה קיים ולמה אני שמה לעצמי מקלות בגלגלים? התשובה שגיליתי פשוטה למדי, כי אם אצא לדרך ואכשל בה אז האחריות המלאה "לכישלון" הוא שלי, ואולי אני מפחדת להתמודד עם העובדה שאכשל, הפחד מכישלון בדרך להצלחה הוא פחד שעוצר הרבה מאיתנו.
הבנתי שאני צריכה להפסיק להאשים אחרים, ההתקרבנות הזו לא תוביל אותי לשום מקום, כאשר אני מאשימה אחרים זה בעצם אומר שאני מטילה את האחריות והשינוי אצלי מישהו אחר, האם אני רוצה לחכות שהאחרים שמקיפים אותי ישתנו כדי שהחיים שלי ישתנו? כדי שהחיים שלי ישתנו אני צריכה להשתנות וברגע הזה קיבלתי החלטה שלא מוטלת ספק.
תחילה אני צריכה לקבל את המצב היום כפי שהוא, להשלים איתו ולמצוא בו את הדברים החיוביים והטובים שיש לי היום בחיים כי יש הרבה! ולאחר מכן לצאת למסע, לעלות על המסלול.
בוסט של תקווה ומוטיבציה נכנס לתוך חיי בגלל האנרגיות שזימנתי לעצמי, אני רוצה להנות מהמסע!
קולו של הפחד בוקע מתוכי, ההזדמנות לצמוח טומן בתוכו שינויים רבים וכידוע, המוח לא אוהב אותם, זה הוכח מחקרית שטבע האדם לא מותאם לשינויים, זה מעורר בנו פחד ואי וודאות. אני לא מאפשרת לפחד שלי להשאיר אותי תקועה, אני ממשיכה ללכת ומתעלמת מהקול הזה. במסע הזה, הפחד יחשל אותי ולא יכשל אותי. תובנה שמעודדת אותי עד מאוד היא שככל שאתמיד בדרך שלי, אייצר הרגלים שיהפכו את חיי לטובים יותר. אני מאמינה בזה בכל מאודי. אני מתרגשת לגלות מה מצפה לי בדרך, אני מדמיינת את עצמי כמו אליס בארץ הפלאות, אני בדרך מופלאה לגלות משהו חדש , קסום ולא מוכר.
